I will in my next posting post the text of the Minchas Yitzchok, but a few points seem to me to come out of it.

First, the world seems to be noheg heter in this matter and regularly say "good morning" etc. to other women.

Secondly, the Minchas Yitzchok tries to be melamed z'chus for this common practice.

Thirdly, it seems that the reason of chiba is the one that permits greeting a woman, as most people don't do so except out of common politeness.

Finally, the Minchas Yitzchok finds it difficult to permit greeting even men with the word "Shalom" which is a Name of Hashem, and all the more so women, since it is not something that is brought in Shas and the Rishonim as being permitted.

שו"ת מנחת יצחק חלק ח סימן קכו

בנדון לומר לאשה שלו' במקום צפרא טבא כרגיל בין ההמון.

בס"ד, עה"ק ת"ו יום ה' במדבר תשל"ט לפ"ק. שוכט"ס אל כבוד הגה"צ חו"פ צמ"ס וכו' כקש"ת מוה"ר יצחק אייזיק ראזענבוים שליט"א האדמו"ר מזוטשקא נאדבורנא חובק"ק ת"א. אחדשת"ה כמשפט.

הנה לפני איזה זמן קבלתי גי"ה ומחמת גודל טרדותי ל"ה עתי עמי להשיב על האתר והנחתי מכתבו באיזה ספר ולא מצאתי עד כעת שבא לידי ועם כת"ה הסליחה.

ע"ד הנהוג שהכל אומרים זל"ז שלו', אנשים ונשים, והרי מפורש בש"ע (א"ע סי' כ"א סעי' ו') דאין שואלין בשלו' אשה כלל, והנה כ"ת הביא ממה שכתבו הפוסקים (ביו"ד סי' שפ"ה) לענין אבלות, והמבואר לענין ת"ב =תשעה באב= (או"ח סי' תקנ"ד), וקודם התפילה שם (סי' פ"ט), ובת' מהר"ם שיק (א"ע סי' נ"ג) דלצורך מותר גבי נשים עיי"ש, והעיר כ"ת דבנד"ד בודאי אינו צורך לומר לאשה שלו', ואחר דאסרוהו בגמ' ובש"ע בהחלט איך אפשר לחלוק עליהם ולהתיר בהדיא מה שאסרו בהדיא עכת"ד.

והנה בענין לומר צפרא טבא מצינו חילוקים בין הנידונים הנ"ל, דהנה בקודם התפילה איתא בש"ע שם /או"ח סי' פ"ט/ (סעי' ב') דעיקר הקפידא על להקדים לפתח חבירו וליתן שלו' דשמו של הקב"ה שלו', אבל מותר לומר לו צפרא דמרי טב, כשהוצרך ללכת לראות איזה עסק, ואגב זה הולך לפתח חבירו לומר לו צפרא דמרא טב, עי' במג"א ומ"ב וביאור הלכה שם, ואלו לענין ת"ב שם /או"ח/ (סי' תקנ"ד סעי' כ') הסכמת הפוסקים דאף אין לומר צפרא טבא, כמבואר בפמ"ג ומ"ב (ובשעה"צ שם ציין לא"ר וח"א וש"א), וטעמם דמי לאבל תוך ל' דהכל אסור, והנה באבל גופי', העיר בספר גשר החיים (פרק כ"א סי' ז' אות ה') על מה דאסרו לומר צפרא טבא, הגם דלא מצינו שיהא אסור לברכו בשאר ברכות כגון לרפואה וכדומה, מ"מ י"ל כיון שצפרא טבא אומרים במקום שאלת שלו', החמירו בכגון דא שלא לחלק עיי"ש.

והנה פשיטא דקודם התפילה דמחלקינן בין שאלת שלו' לאמירת צפרא טבא, אין לומר דכהיום הזה דהמנהג של ההמון כאן לומר שלו' במקום צפרא טבא, דיהא מותר לומר שלו' במקום האסור, דמ"מ אסור מטעם דהוי שמו של הקב"ה, (ומ"מ אין אוסרים לומר צפרא טבא כמו שהחמירו באבל, משום דהוי במקום שאלת שלו' כנ"ל), וכן מוכח מעיקרא דדינא דאסרו בשאלת שלו', דהרי על המבואר בש"ס דהתקינו לשאול בשלו' חבירו בשם, כתב רש"י (מכות כ"ג ע"ב ד"ה ושאילת) דאנו נמי כי שיילינן אהדדי מדכרינן שם דשלו' שמו של הקב"ה וכו' עכ"ל, הרי דהיו רגילין לשיילינן אהדדי בתיבת שלו', ואפי"ה אסרו קודם התפילה, וכן מוכח מדברי הרבינו יונה (ברכות י"ד ע"א), והובא בב"י, דמשם המקור לחלק בין שאלת שלו' ובין אמירת צפרא טבא עיי"ש.

אמנם בנוגע לשאילת שלו' באשה אין ענין להלכות הנ"ל, דבאשה עיקר טעמא משום חבה, ומ"מ הקילו האחרונים באמירת צפרא טבא, דכיון דהוי ממדות דרך ארץ ל"ש חבה, דהנה כי כן כתב בפשיטות בספר ערוך השלחן (א"ע סי' כ"א סעי' ח'), דכיון דהטעם משום חבה וכמ"ש רש"י, לפי"ז אין איסור רק בשאילת שלו' שיש בזה קירוב הדעת ואהבה, אבל לאמר לה צפרא טבא וכה"ג נראה דאין איסור עיי"ש.

וראיתי בספר טהרת ישראל (א"ע סי' כ"א סעי' ו' אות ט"ז) שכתב וז"ל ואפשר דמותר לשאול מאשה וואש מאכסטו ציא געזינט /מה שלומך, לבריאות/ או בלשון שלו' עליכם כנהוג בזמנינו וצ"ע בזה ונ"ל דהכל לפי האדם כמ"ש לעיל סעק"ג ע"ד עכ"ל, ור"ל במה שציין לעיל, שהביא דברי הריטב"א דבחסיד גדול שמכיר בעצמו שיצרו נכנע וכפוף לו ואין מעלה טינא בלבו כלל מותר בשאילת שלו', אבל סיים בעצמו דמי יוכל לומר כן עיי"ש, אכן מה שמדמה שאלת וואש מאכסטו ציא געזונד לשאלת שלו' עליכם, ומקורו ציין ביד אליה' לס' א"ח נתיב ח' כ' עיי"ש, והוא ספר נתיבות השלו' (ונקרא בשם ארחות חיים להלכות א"ע) וז"ל שם, מי שהיתה אשתו חולה מותר לכתוב לו יודיענו משלו' זוגתך וכו', ועוד נראה דיש לחלק אם שואלין וואס מאכסטו ציא געזונט דבזה אין חשש, או בלשון שלו' עליכם כנהוג בזמנינו וצ"ע בזה ועי' ד"ת עכ"ל, והנראה ברור דמדהתחיל דיש לחלק כנ"ל, רצ"ל לחלק בין אם אומר וואס מאכסטו ציא געזונד ובין אם אומר שלו' עליכם, דמותר לומר וואס מאכסטו וכו', ואסור לומר שלום עליכם, ומש"כ או, הוי כמו שכתב ובין, ולמעשה נשאר בצ"ע גם אם אומר וואס מאכסטו וכו'.

אבל מ"מ כיון דבנוגע לשאילת שלו' באשה, אין לחלק מטעם דשלו' הוי שמו של הקב"ה, ובין לשון אחר, רק בין אם הוי דרך חבה או לא, אם כן בזמנינו דכפי הנהוג בין ההמון הוי אמירת שלו' כמו צפרא טבא דהתירו משום דהוי אורחא ולית בי' משום חיבה כנ"ל.

יש לומר לכאורה דהה"ד באמירת שלו', להרגילים בזה לומר כן לכל מי שהוא אפילו לאינו מכיר, דהוי כמו צפרא טבא, דמותר משום דהוי אורחא בהכי משום מדת דרך ארץ ואין בזה משום חבה, אך עומד לנגדינו דברי הש"ס דאז היו רגילים בין אדם לחבירו לברכו בברכת שלו', בין מכירו ובין אין מכירו כפי המשמעות, ומ"מ אסרו לשאול כן לאשה כנ"ל, אמנם באמת הפני יהושע (קידושין ע' ע"א ד"ה שם א"ל) העיר בזה לומר דשאילת שלו' ע"י שליח איכא דרך חיבה טפי, משא"כ אם שואל בעצמו, בהא אפשר דליכא משום הרגל חיבה, כיון דאורחא דמילתא הכי הוא, וחיובא נמי איכא לשאול בשלו' כל אדם ואפילו לעכו"ם מפני דרכי שלו', ורק באשה איכא איסורא משום קול באשה ערוה, ומפרש בזה את דברי הש"ס עיי"ש, והמהר"ם שיק שם הקשה דא"כ ליכא אף משום קול באשה, דהא קיי"ל דוקא כלי זמר, ורק הרשב"א (ברכות כ"ד) כתב דהבעת שלו' גרע דאיכא חיבה, וכיון דאורחא הוא אין חיבה, וצ"ל דחששו באשה שמא תוסיף אמרים מה שאינה אורחא, ולפי"ז באינה /באינו/ רואה אותה בפני' ואינה /ואינו/ מכירה אין חשש כלל, והא דהעולם אינן נזהרין בזה, סומכים על דברי הרמ"א - ומקורו בתוס' קידושין שם - שכתב שם (סי' כ"א סעי' ה') לענין שאינם משתמשים באשה, דכל שאינו עושה דרך חיבה רק כוונתו לשם שמים נהגו להקל בדברים אלו, ובפרט כיון דאורחא הוא לית בי' משום חיבה והרהור עכת"ד.

והנה מדברי המהר"ם שיק שם (בד"ה מיהו) מוכח דס"ל דצפרא טבא דמי לשאילת שלו' בדין זה עיי"ש, ודאתאן מדידי' דלא מותר רק אם אינה רואה אותה ואינה מכירה, אבל בלא"ה אין היתר רק עפי"ד הרמ"א הנ"ל, והרי שם הותר רק בכוונתו לשם שמים, וכמ"ש הריטב"א הנ"ל והובא בפת"ש שם (ס"ק ג') וכדברי המהר"ם שיק שם, וגם בכה"ג כתב דהמקדש עצמו במותר לו קדוש יאמר לו עיי"ש.

אמנם לפי דבריו סגר עלינו את הדרך, גם במנהג כל העולם אף יריאים ושלימים לומר צפרא טבא, כאשר הולכים לבית חבירו, אף לנשים, וצ"ע דברי הערוך השלחן דפשיטא לי' להתיר בצפרא טבא, אבל דברי העזר מקודש (א"ע) שם סיעתא לדבריו דכתב שם דנוהגים לומר לנשים כשנכנסים תיבה שהיא כעין בקשת טובה, והן משיבות וכו', ואולי כמ"ש הפוסקים ז"ל לגבי שאלת שלו' דאבל שעכשיו לא שייך שאלת שלו', כן היא בזה, ובש"ס לא הקפיד רק לגבי שלו', ולא בלשונות הנהוגים כעת עכ"ל, וכ"כ עוד להלן בזה"ל וכל מה שאינו שאלת שלו' על דעת חיבה, אינו בכלל מניעת שאלת שלו' אשה וכו', ובפרט שגם שאלת שלו' דידן קיל עוד יותר משאלת שלו' שבימי חז"ל לגבי תוך י"ב כמפורש בש"ע וכו' עכ"ל, וכת"ה העיר דברמ"א יו"ד (סי' שפ"ה) הזכיר זאת רק להמקילים דבימיהם היתה שאלת שלו' בכריעה, ולדידי' לא ס"ל, הנה העזר מקודש הזכיר דיעה זו רק לצירוף, ובלא"ה אינו ראי' מהתם להכא, דהכא הטעם משום חיבה, והעיקר מה שכתב מקודם דכיון דל"ה על דעת חיבה כנ"ל, ולפי"ז י"ל דהה"ד באמירת שלו' להרגילים להקדים בלשון שלו', אבל צ"ע מכל מה שהזכרתי לעיל, ולפי"מ שהביא בברכ"י (או"ח ע"ה - ב') בשם ישרש יעקב משמע, שדוקא ברגילים זע"ז יש בשאילת שלו' משום קול באשה עיי"ש.

והנראה דיש עוד צירוף, היכא דלא אומרים רק תיבת שלו', ולא שלו' לך או שלו' עליכם, דאם אומר אף לאשה תיבת שלו' לבד, יש לומר דלא הוי שאלת שלו' רק ברכה לכל המשפחה ולכל העולם, וכמ"ש בעזר מקודש שם לענין ברכת מזל טוב עיי"ש, וכן יש לחלק בין אומר צפרא טבא, ובין אם אומר צפרא דמרי טבא, דבאמירת צפרא טבא לבד, יש לפרש הכוונה לכל המשפחה ולכל ישראל.

וכל הנ"ל רק בדר /בדרך/ לימוד זכות, אבל למעשה צדקו דברי כת"ה דהרי זה דרך אשר לא קבלנו מאבותינו ורבותינו להקדים את חבירו בתיבת שלו' (זולת במי שבא מן הדרך או שלא ראה אותו ג' ימים שמקבלים אותו בברכת שלו' עליכם כנהוג), ממילא אין לנהוג כן אף בין האנשים, ומכ"ש שלא לומר כן לנשים וכמ"ש כת"ה שליט"א.

ובזמן מתן תורתינו נזכה להקריב מנחה חדשה בביאת משיח צדקינו בבי"א. והנני בזה ידושתה"ר וחותם בכל חותמי ברכות יצחק יעקב ווייס.

אמנם בנוגע לשאילת שלו' באשה אין ענין להלכות הנ"ל, דבאשה עיקר טעמא משום חבה, ומ"מ הקילו האחרונים באמירת צפרא טבא, דכיון דהוי ממדות דרך ארץ ל"ש חבה, דהנה כי כן כתב בפשיטות בספר ערוך השלחן (א"ע סי' כ"א סעי' ח'), דכיון דהטעם משום חבה וכמ"ש רש"י, לפי"ז אין איסור רק בשאילת שלו' שיש בזה קירוב הדעת ואהבה, אבל לאמר לה צפרא טבא וכה"ג נראה דאין איסור עיי"ש.

Thank you Yisroel;
The Minchas Yitzchok clearly understands the Aruch Hashulchan exactly as I have been saying.
So there is clearly no problem with greeting a woman. It is BASIC derech eretz as he points out.

However, the reality is the exact opposite. The Aruch HaShulchan forbids "Shalom Aleichem" because it is more than just a polite greeting, it leads to "chiba". He only permits "Good Morning" when it is merely polite and can not lead to "chiba". When there is no guarantee of avoiding "chiba" it is forbidden, as the Minchas Yitzchok concludes that today even saying "good morning" is questionable.

quote:

Originally posted by Yisroel Phillips:
I will in my next posting post the text of the Minchas Yitzchok, but a few points seem to me to come out of it.

Thank you very much for your time and effort.

quote:

First, the world seems to be noheg heter in this matter and regularly say "good morning" etc. to other women.

Certainly, but sadly, true

quote:

Secondly, the Minchas Yitzchok tries to be melamed z'chus for this common practice.

Again true. He makes a valiant effort to justify the common practice. However, his inescapable conclusion is that one may not greet a woman.

Once again you have misquoted a statement. The M.Y. says that greeting a woman with "good morning" is NOTHING more than derech Eretz and is NOT derech chibah. Would you like a word for word translation?

Are you claiming that according to the Minchas Yitzchok it is physically impossible to say good morning in a manner that would be "derech chiba"???

Furthermore, you have again ignored the unanimous prohibition on "Shalom Aleichem".

You are switching topics. We were not discussing the specific gretting of Shalom Aleichem, we were discussing greetings to a woman of any type,which you insisted was forbidden according to all Poskim.

The M.Y. also was not discussing abnormal situations.He was discussing a TYPICAL situation of greeing a woman which he CLEARLY said is not derech chibah, but DERECH ERETZ.

How can you reconcile that with the following quote of yours about the SHITAH of the Minchas Yitzchak
QUOTE
"However, his inescapable conclusion is that one may not greet a woman."??????

A pity you can't be bothered to read the whole Minchas Yitzchok.

והנה מדברי המהר"ם שיק שם (בד"ה מיהו) מוכח דס"ל דצפרא טבא דמי לשאילת שלו' בדין זה עיי"ש, ודאתאן מדידי' דלא מותר רק אם אינה רואה אותה ואינה מכירה, אבל בלא"ה אין היתר רק עפי"ד הרמ"א הנ"ל, והרי שם הותר רק בכוונתו לשם שמים, וכמ"ש הריטב"א הנ"ל והובא בפת"ש שם (ס"ק ג') וכדברי המהר"ם שיק שם, וגם בכה"ג כתב דהמקדש עצמו במותר לו קדוש יאמר לו עיי"ש.

אמנם לפי דבריו סגר עלינו את הדרך, גם במנהג כל העולם אף יריאים ושלימים לומר צפרא טבא, כאשר הולכים לבית חבירו, אף לנשים,וצ"ע דברי הערוך השלחן דפשיטא לי' להתיר בצפרא טבא
also,
דהכא הטעם משום חיבה, והעיקר מה שכתב מקודם דכיון דל"ה על דעת חיבה כנ"ל, ולפי"ז י"ל דהה"ד באמירת שלו' להרגילים להקדים בלשון שלו', אבל צ"ע מכל מה שהזכרתי לעיל

The bottom line is that one may not greet a woman if there is risk of derech chiba and one may if there is no risk. You proposed a theory that today's familiarity has bred desensitization so all greetings may be considered safe from derech chiba and this seif in Shulchan Aruch no longer applies. You have failed to bring any source to support this theory, and in fact, all the Achronim including Minchas Yitzchok write that this halacha is still very relevant today.

The bottom line is that you have contradicted yourself. You stated without reservation as I quoted above, that greeting a woman is forbidden. Now after being confronted with your own sources you are saying it depends upon the situation.

Why don't you read the Minchas Yitzchok carefully and you will understand.

You quoted me as saying "However, his(the Minchas Yitzchok's) inescapable conclusion is that one may not greet a woman." This is no contradiction to anything I have written. He is more strict than the Aruch HaShulchan and most other poskim. I never said that the halacha is that one may never greet a woman under any circumstances, as you would know if you read my posts carefully.

As I said the Minchas Yitzcahk does not say what you quoted him as saying.

Then why don't you tell us what he does mean by the two quotes I brought previously and will repeat again here.


והנה מדברי המהר"ם שיק שם (בד"ה מיהו) מוכח דס"ל דצפרא טבא דמי לשאילת שלו' בדין זה עיי"ש, ודאתאן מדידי' דלא מותר רק אם אינה רואה אותה ואינה מכירה, אבל בלא"ה אין היתר רק עפי"ד הרמ"א הנ"ל, והרי שם הותר רק בכוונתו לשם שמים, וכמ"ש הריטב"א הנ"ל והובא בפת"ש שם (ס"ק ג') וכדברי המהר"ם שיק שם, וגם בכה"ג כתב דהמקדש עצמו במותר לו קדוש יאמר לו עיי"ש.

אמנם לפי דבריו סגר עלינו את הדרך, גם במנהג כל העולם אף יריאים ושלימים לומר צפרא טבא, כאשר הולכים לבית חבירו, אף לנשים,וצ"ע דברי הערוך השלחן דפשיטא לי' להתיר בצפרא טבא
also,
דהכא הטעם משום חיבה, והעיקר מה שכתב מקודם דכיון דל"ה על דעת חיבה כנ"ל, ולפי"ז י"ל דהה"ד באמירת שלו' להרגילים להקדים בלשון שלו', אבל צ"ע מכל מה שהזכרתי לעיל

quote:

Originally posted by Rabbi Y. Kacev:
You are switching topics. We were not discussing the specific gretting of Shalom Aleichem, we were discussing greetings to a woman of any type,which you insisted was forbidden according to all Poskim.

But it is very relevant. According to your logic, which you claim the Minchas Yitzchok agrees to, even Shalom Aleichem should be permitted in our present desensitized state.

Rabbi Kacev,
Your last response seems to have gotten lost in cyberspace. Could you please enlighten us what you meant to respond.